המטופלים במרכז משתתפים במספר מגוון של פעילויות: טיפולים פרטניים וטיפולים בקבוצות, טיפול בבעלי חיים, כיתות ספורט ופעילויות של מלאכת יד כגון קרמיקה. המטרה היא להטמיע את הנורמות של החברה ולעודד כל מטופל לקחת אחריות לחייו ולחיי אחרים. לדוגמא: ליצור דפוסי חיים תיקניים של הגעה לעבודה בזמן ולשמירת לוח זמנים. הם לומדים לרסן את רגשותיהם ולזרום בצורה טובה יותר עם הסביבה. הטיפול עוזר להם להתמודד עם כאב וטראומות מהעבר שהובילו אותם לשימוש בסמים.

מטפלים רבים בנפגעי סמים מנסים שיטות טיפול שונות, בלתי שגרתיות, במהלך החיפוש אחר שיטת טיפול שתהיה יעילה בטיפול במתמכרים, מתוך ידיעה שאין שיטה אחת ובלעדית שתתאים לכולם. הטיפול בעזרת בעלי חיים נוסה בשנים האחרונות בטיפול באוכלוסיות בעלות קשיים שונים, והוא מאפשר, מחד גיסא, התערבויות בתחום הרגשי ומאידך גיסא, התערבויות בתחום הלימודי והחברתי.
דרך העבודה פינת החי נמצאת בחצר מרכז היום וחיים בה ברווזים, תרנגולות, יונים, תוכים, ארנבות, שרקנים, כלבה וחולדה.

פעם בשבוע מתקיימת פגישה בת שעה וחצי סביב פינת החי. במהלך הפגישה נערך ניקיון וטיפול מקיף בבעלי החיים וכן מתקיימת שיחה קבוצתית בת 45 דקות (המנוהלת על ידי שתי מנחות הקבוצה - ארני ורמה).
במשך השבוע אחראי כל מטופל על כלוב מסוים (לבד או כחלק מזוג או מקבוצה) והוא אחראי לדאוג לטיפול השוטף (אוכל, מים, ניקיון, תברואה) בפיקוח הצוות המקצועי העובד במרכז.

עיבוד רגשי של תכנים המתעוררים בעקבות העבודה עם בעלי החיים מתקיים אף הוא בשיחה השבועית והוא מתרחש בשני מישורים: המישור האחד הוא עיבוד הרגשות המתעוררים במטופל במהלך הטיפול בבעלי החיים וחיבור רגש זה למעגלים נוספים בחייו. מישור נוסף שבו יש עיבוד רגשי הוא על ידי תיאור מקרה שהתרחש בפינת החי וכולם היו עדים לו. תיאור המקרה משמש גורם מעורר (טריגר) לשיחה על חיי המטופלים עצמם.

מטרות העבודה
1.	עידוד לקיחת אחריות יומיומית, מתוך משמעת עצמית ועל פי היכולת האישית של כל מטופל.
2.	עידוד ליצירת קשר: התנסות בחיבור רגשי לבעל חיים, המהווה דמות שאינה שופטת ומחזירה יחס בהתאם ליחס שהיא מקבלת. לאחר תקופת ההתמכרות, שבה יש צמצום משמעותי בחוויות הרגשיות ובפעילות החושים עקב פעולת הסם, מתנסים הנגמלים במגוון גדול של רגשות. העוצמה הרגשית בתקופה הראשונה של הגמילה היא מאיימת, ולכן באותו פרק זמן מומלץ לעבור חווית יצירת קשר בסביבה תומכת ובאופן הדרגתי.
3.	עבודה תהליכית סביב מעגל החיים של בעל החיים כפי שהוא מתבטא בפינת החי: המלטות, טיפול הורי, התבגרות ומוות, וגם דחייה, מעמדות חברתיים, תוקפנות ומיניות. הצופה אינו מעורב באופן ישיר באותן התרחשויות ועובדה זו מאפשרת שיחה סביב נושאים טעונים וכואבים. המטופל נותן פרשנות משלו למה שקורה בין בעלי החיים וכן ליחסים שבינו לבין בעלי החיים. לפרשנות זו הוא מכניס תכנים מעולמו הפנימי, שאותם אפשר להרחיב בקבוצה. העבודה מתבצעת בדגש קשר-סיבה-תוצאה, דחיית סיפוקים ויכולת להתמודד עם שינויים.
4.	עיבוד תכנים רגשיים של המטופלים, תוך שימוש בנושאים שעולים בעקבות הטיפול בבעלי החיים, בעזרת הצוות המקצועי המנחה את הקבוצה. תהליך העבודה מול המטרות

במהלך הטיפול היומיומי בבעלי החיים מתרחש אצל המטופל תהליך של לקיחת אחריות ויצירת קשר עם בעלי החיים. תהליך זה מתרחש אצל כל מטופל במידה שונה, תוך מעקב של הצוות המנחה. בשיחה השבועית חוזר הצוות המקצועי לתהליכים אלה, ובעיקר למוקדים שבהם מתעוררות בעיות. הצוות מנסה לעבד את התהליך עם המשתתפים, למשל: מדוע מטופל מסוים לא מתמיד באחריותו לבעל החיים, או שאינו יוצר קשר, או להבדיל - יוצר קשר מסובך (תלותי, אובססיבי, נמנע) ולאיזה מעגלים נוספים בחייו זה מתקשר.